היום (כלומר, אתמול (בעצם, זה היה אחרי חצות (טוב נו))), בדרכי חזרה הביתה מהקולנוע בסיטי, הצעתי את גרביי לבחורה ברחוב. כן כן.
זה היה אירוע די מוזר.
בערך חמש דקות מהבית שלי, אני רואה אותה הולכת לצד הכביש, לאט לאט, על קצות האצבעות שלה. לא הבנתי מה הבעיה שלה, אבל המשכתי ללכת. כשהתקרבתי אליה יותר שמתי לב פתאום שהיא יחפה לגמרי, הולכת ברחוב הראשי והמלוכלך מאוד.
היה לי מאוד חבל עליה, כי היא מסתובבת יחפה מחוץ לבית בשעה די מאוחרת, וגם הייתי בטוח שקר לה מאוד, אז רציתי לעזור איכשהו.
אבל את נעליי החדשות והיפות לא אתן לה, אז חשבתי קצת, ואז פניתי אליה, ואמרתי בחיוך:
"רוצה אולי גרביים?"
שאלה מוזרה לקבל מאדם זר ברחוב, לא?
אבל אני חושב שתחת הנסיבות הללו זה היה די סביר.
בכל מקרה, היא גיחכה קלות וסירבה בנימוס, וציינה שהיא מחכה להסעה.
המשכתי ללכת וממש לפני הפניה האחרונה שלי הצצתי אחורה אליה, וראיתי אותה עדיין שם, יחפה, הולכת על הכביש המלוכלך.
הצעתי.
וחוץ מזה כבר מאוחר מאוד ואני לא מצליח להרדם. ומלא יבחושים מטפסים לי על השולחן ועל המסך ועל האף. וקודם נלחמתי בחלזון שאיכשהו נכנס לי לחדר. ואני לא מצליח להרדם ועוד שבע שעות אני אמור להיות בבצפר בתגבור מאוד חשוב במתמטיקה. ואני לא מצליח להרדם.