עדכון כפול, מה שנקרא.
שישבת הזה הוקדש, בלא תכנון, לקולנוע. אני לא חושב שקרה כבר ששני ערבים ברצף הלכתי לקולנוע (להוציא פסטיבלים וארועים שכאלה). זכיתי לראות את שני הסרטים שנחשבים הכי מעניינים בין אלו המוצגים כעת, ולמרות שנמנעתי מלהשוות בין שניהם, התוצאה היתה שמאחד מאוד, מאוד נהניתי ומהשני - ובכן...
להרוג את ביל - פרק 1
"סרטו הרביעי של טרנטינו" צעקו הכרזות - במה שאני מקווה שטבול במעט ציניות והומור עצמי מצידו של קוואנטין יקירי, ולא איזושהי גאווה מיוחדט בכך שהבחור עשה כבר שלושה סרטים, ומכאן שהרביעי חייב להיות טוב.
את הסרט הזה אני רוצה לראות עוד מאז שהוא הגיע, אבל לא יצא לי עד יום שישי האחרון. צפיתי בו ברב חן המהולל ותנאי ההקרנה היו מצוינים - פרט חשוב, כי אף פעם לא נהניתי כ"כ מסראונד.
אני לא מתכוון לספיילר אף פרט מהסרט, אלא רק לציין שמדובר באחד הדברים היותר טובים שמוקרנים היום בתאטראות הקולנוע (בעברית זה לא כ"כ הולך). מדובר בחוויה קלאסית של טרנטינו, יוצר כשרוני שאני מאוד מעריך (אני צריך כבר לראות את "כלבי אשמורת", ואז אוכל להגיד "ראיתי את כללללל סרטיו של טרנטינו"). ואני, שלא חייתי בתקופה של היצ'קוק או צ'אפלין, או בשיאי היצירה של סקורסיזה או קופולה - כל-כך נהניתי לשבת בקולנוע ולצפות בסרט חדש של יוצר קלאסי, ולזהות בהתלהבות את כל הטריידמארקים המפורסמים של הבחור במשך הסרט.
סרט שהוא מחווה לסרטי קונג-פו וסרטי B משנות השבעים - אבל מתרחש בשנות האלפיים, במרחבי הזמן היוצא מהקשרו בעולם של טרנטינו. היופי היה בפרטים הקטנים: הפסקול שמוסיף נדבכים שלמים לחוויה, הסאונדים והגינונים של הקאסט המוכשר, המחוות הקטנטנות לעשרות סרטים אחרים (כולל גם הרבה הומאז'ים לסרטים הקודמים של טרנטינו), זוויות הצילום, סידור הזמנים, התפאורה והתלבושות, הדם המזויף - הכל. סרט מופתי עם המון ציניות והומור עצמי, דבר שקשה למצוא אצל יוצרים הוליוודים מנופחי-אגו.
לא שלקוואנטין חסר אגו.
מטריקס Revolutions
אתמול הביא אבא DVD של Matrix Reloaded, אותו סרט שכתבתי עליו כבר כשהוא הוקרן בקולנוע השנה. בהתחלה לא היה לי חשק לצפות בו, אבל בצהריים וויתרתי, רק כדי להשלים חורים בהשכלה. לא יודע אם זה היה בגלל הסרט או בגלל שעות השינה הלא-סדירות שלי, אבל כמעט ונרדמתי כמה פעמים במהלך הסרט. כשהגיעו הכתוביות המיוחלות זחלתי למיטה וישנתי עוד שעתיים.
אבל בערב בהחלטה של הרגע האחרון הלכתי להקרנה של המטריקס החדש בקולנוע גלובוס החדש שנפתח בקניון החדש.
אני מצהיר בזאת שזה הקולנוע הכי פחות טוב שהייתי בו מעודי. אמנם הסידור בכניסה יפה, לוחות אלקטרוניים שמבשרים על ההקרנות וקופות מוסדרות, אבל אולם הקולנוע עצמו היה קצת יותר גדול מהסלון שלי, ואני לא בטוח שהמסך היה גדול יותר מהטלוויזיה. הסראונד באולם הזה מתבצע דרך רמקולים קטנטנים שתלויים על הקיר, ואנחנו שנתקענו בפינת השורה האחרונה (הקופאית: "יש בעיה במחשב ואני לא יכולה לשנות את המיקום"), זכינו לחוות את הסאונד בצורה הכי מזוויעה שיש. נציין גם שבתחילת ההקרנה לא היה סאונד בכלל, ובתום ההפסקה האורות לא כובו במשך דקה ולא היה אפשר לראות כלום מהסרט המוקרן.
ועכשיו לסרט.
ובכן, אחרי שהייתי באייקון 2003 ופגשתי כמה טיפוסים מעריצי-מטריקס, ויצא לי גם לשוחח עם כמה "סוכנים" בזמן משחק תפקידים ("מה מצב המשחק?" "איזה משחק?" "סליחה, מלחמה." "אה, היו לנו פצועים רבים אבל הצלחנו להחדיר עכשיו וירוס לתוכנת ההגנה של ציון, ואנחנו מחכים להתקפה." "אה.") -- אני קצת מפחד להגיד את דעתי על הסרט.
טוב, בעצם, אני לא.
היה גרוע. כמעט גרוע כמו השני. סצינות ארוכות מדי ומשמימות משהו, דיאלוגים מלודרמטיים שגרמו לצחוקים אדירים בקרב הקהל (ברגעים שהיינו אמורים, אני מניח, לחפש את הטישיו), דמויות שטוחות שיובאו מאופרת הסבון השכנה - נראה שעשו כל מה שאפשר כדי להרוס את החוויה של "מטריקס" הראשון והנהדר.
ואפילו האקשן, שבדרך-כלל יכול לכסות על פרטים מכזיבים אחרים - נעשה באופן כל כך פאתטי. הקרבות האישיים הפכו למלחמות קונג-פו מגוחכים, התאפקתי שלא לצחוק כשניאו וחבריו מתגלגלים באוויר וגלימתם המשוקצת מתנופפת באוויר כשמלת שבת. הסאונד בקרבות הזכיר לי אפקטים מ"פאוור ריינג'רס" והסלו-מושנים היו עייפים, מיותרים ואפילו מיושנים.
ולמי שצעק עליי בזמנו שלא מדובר בטריק שיווקי והיה מדובר בטרילוגיה מתוכננת - אולי זו האמת, אבל במשך כל הסרט השלישי הזה שמתי לב לשתילות של רמזים לסרט(י) ההמשך העתידים לבוא. הרי לוקאס לימד את כולנו שגם טרילוגיות אפשר להמשיך, אפילו באיחור של עשרות שנים.
איזה רמזים להמשך אתם שואלים? אני חושב שדיאלוג כמו "- את חושבת שהוא אי-פעם יחזור? - הוא יחזור. ביום מן הימים" די מדבר בעד עצמו.
עם כל זאת אני מוצא טעם אחד ביצירת שני ההמשכים ל"מטריקס" (מלבד לכסף) - ובנקודה הזו מוריד את הכובע בפני האחים.
הסרט השלישי ללא ספק סגר את המעגל שפתח הסרט הראשון, בכל הנוגע למסר של העלילה. ומכאן עד הסוף הטקסט עלול להיות ספויילר (אני לא חושב כך, אבל יש שיטענו אחרת) אז זהירות.
הסרט הראשון הציג לנו מציאות שבה החיים שלנו על כדור-הארץ הם זיוף אחד גדול. מורפיוס בא וזרק לנו בפנים את האפשרות המפחידה שמא המציאות שלנו אינה מה שהיא נראית. שאנחנו חיים בתוך עולם פיקטיבי שנוצר כדי לגרות את המוחות שלנו ולגרום לנו להמשיך לחיות, אבל למעשה גופותינו מנוצלים לצרכים אלה או אחרים.
אני זוכר שבזמנו הבוס שלי הלך לפורום באינטרנט של קהילה דתית כלשהי ופתח שם דיון על: האם אנחנו באמת חיים במטריקס, האם הדת היא "מטריקס" מסוגר שמגבילה את האדם, וכו' וכו'.
- ללכת לים.
- סרטים שצריך לראות.
- ללכת להופעה.
- לפגוש אנשים.
- לקרוא ספר.
- לעבור טסט.
- להיות במקום.
- להכיר בן אדם חדש.
- לכתוב פוסט בסוף.
וכאן נכנס הסרט השלישי, כדי להכניס בקונטרא לכל מי שנדהם מהרעיון הראשון ולא חשב על הכל עד הסוף.
בנאומו של סמית' לניאו בסוף הסרט - הוא אומר לו שאהבה, נאמנות, כבוד - ובכלל כל הרגשות והערכים הקיימים בתודעה האנושית - כולם מזוייפים ופיקטיביים לא פחות מהמטריקס. כולם המצאה של האדם שנועדה לגרות את האינטלקטואל של האדם, לתרץ מעשים אלה או אחרים. "למה להמשיך?" הוא שואל אותו בעקשנות, וניאו קם ועונה לו - "כי אני בוחר בכך".
אכן. הסרט הראשון, ובכלל כל הטרילוגיה, לא מדברת על עולם המטריקס והמכונות פשוטו כדברו. אין כאן מסר לגבי בועות קבוצתיות כפי שחשב אותו חבוב. יש כאן מסר הרבה יותר עמוק וכולל - המטריקס שלנו הוא האנושיות של עצמנו. הרגשות, המחשבות, הערכים - הם המטריקס שבנינו לעצמנו. הבנו שכדי לשרוד בעולם וכדי לקבל "purpose" לחיים (ביטוי שחוזר על עצמו בסרט), אנחנו צריכים לכסות את עצמנו במערכות כאלה.
ה-Blue Pills למיניהם הם אלו החיים בתוכנו ולא מבינים זאת. הם חושבים שהם חופשיים מכל דבר בעולם, כשלמעשה הם כבולים במערכות של עצמם.
אך החכמים, אלו שלקחו את הגלולות האדומות - מבינים את רעיון ההגבלה והסגירה של האדם בתוך הערכים שיגנו עליו - אבל מתודעתם בוחרים להמשיך בזאת.
כאן אין ספק ש-Matrix Revolutions שיחק אותה, כשהוא מצליח להעלות את כל הנושא בצורה יפהפיה ולסגור את המטאפורה הסבוכה של המטריקס.
חבל רק שהכל מתפספס בתת-עלילות מלודרמטיות, משחק עלוב ואפקטים שחוקים.
סגי על ההתפלספות.
Gorillaz - 19-2000 (Soulchild Remix)
חלק מהזכויות שמורות