זה לא הזמן עכשיו.
"אלכוהול הוא הגורם והפתרון לכל הבעיות בעולם"
הומר סימפסון.
לחשוב על בעיות של אנשים אחרים זה תחביב יקר.
לנסות לפתור אותן זה ללכת וליצור לעצמך בעיות חדשות.
תיבת פנדורה זה לנמושות.
מדרגות ספירליות זה מהשטן.
בגלילות יש מרכז ענקי של בתי קולנוע - זהו, חשפתי את זה. שימו עליי אזיקים והשליכוני לתא של ואנונו.
אני מוכרח לראות את "דמעות של גמל". זו מצווה. כך טוענים.
אם היתה לי דת, גמל היתה חיה קדושה לדת הזו.
קיפודים, לעומת זאת, לא.
במיוחד לא קיפודים שכשהופכים אותו הוא פתאום גמד עם כובע.
טובטוב היה כוסון. הייתי משנשן אותו בכיף.
קצוות זה גם, לנמושות.
ומה הקטע, באמת, עם אותיות גדולות בשם.
האפס זה חשוב.
אבל לא לכולם.
ידיים זוהרות ורגליים כחולות זה המצב הרגיל שלי בזמן האחרון. מעניין מה יתבשל ביום ראשון.
שלא יגיע, יום ראשון.
צריך להיות בראשל"צ על הבוקר.
מה שאומר שאאלץ להתגעגע אליהם.
השביזות מתחילה מעכשיו.
שביזות על שום מה?
וסליחה על שום מה?
שמתי לב שהדאגה שלי בימי חול מתמקדת בעיקר בהספק.
ובשבת זה פחות.
אמור להיות ההפך?
מחר עלול להיות מעניין.
צבעוני בטוח יהיה.
מה?
*
"אם אין לך אוויר - תרים את היד."
*
מוסיקה: נועם פלד - דילוגי אותיות
(וכל דבר אחר ע"י הבחור).
