ציטטתי את השיר הזה השבוע.
(מומולדת שמח טוש! וגם, אמא!)
∂
חיים רק פעמיים, כך זה נראה,
פעם אחת לעצמך ופעם לחלומות.
השנים סוחפות והחיים מאולפים,
עד שחלום אחד בא ואהבה שמו.
ואהבה היא זר שיסמן לך לבוא
תתעלם מהסכנה, או שיחזור למחבוא.
החלום הזה הוא בשבילך, אז שלם את המחיר
הגשם חלום אחד, חיים רק פעמיים.
"You Only Live Twice", Nancy Sinatra,
James Bond 007 - You Only Live Twice, 1967.
∂
איזה כיף זה לחיות בסרט.
זה ממש נחמד להסתכל סביב ולגלות שאתה חי בתוך אחד הסרטים שאתה הכי אוהב. להקביל את עצמך לאחד השחקנים החתיכים. והנה זה, הסיידקיק שלי, וזה - הוא עוד יקבל ספין-אוף.
זה ממש כיף לדעת שכל דבר שקורה הוא בסך-הכל פלוט טוויסט בדרך לאיזה האפי-אנד מפתיע שיבוא בשניה האחרונה ויסדר את הכל. זה עוזר להבין את הדברים כשאתה יודע שאקדח שנראה במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית.
זה טוב לדעת שמאחורי כל דבר קטן שקורה לי יש צוות תסריטאים ומפיקים שישבו ימים ולילות על הסצינה וסידרו ושיפצו הכל כדי שיהיה מושלם ונכון ויסתדר יפה עם הסוף.
זה טוב לדעת שמאחורי כל חיוך של בנאדם יש שלושת אלפים כוונות סודיות שרק הבמאי ברוך הוא יודע.
זה מאוד מסביר את כל האירוניה ואת צחוק הגורל ששולטים בחיים.
זה כל כך כיף לגלות פתאום, באמצע הרחוב, שאתה חי באמצע אחד הסרטים שאתה הכי אוהב.
וכל פעם זה מרגיש סרט אחר. אם מוזיקה היא הפסקול של הראש שלי 24/7, אז אני ממש חושב שסרטים הם הפסקול של החיים שלי כל הזמן.
זו מציאות כל-כך יותר טובה, כשאני יכול להחליט לפתע שאני ג'ון קיוזאק עם אוסף מפוצץ של תקליטים בבית וחנות מוזיקה מאגניבה, רודף אחרי גנבי דיסקים ומתלבט בין זמרת שחורה וסקסית ובין אהבת חיי.
זו מציאות כה עדיפה כשאני יכול לעבור להיות עיתונאי עלום-שם שיוצא לו לבקר הרבה בתאי טלפונים. או רוזן אירופאי שיש לו כוח משיכה חזק באופן מוזר, אבל ממש שונא שום. או עו"ד מצליח שהופלל ונמלט מהכלא. או יו גראנט שעומד לפני גוליה רוברטס, מבקש ממנה לאהוב אותו.
זה כל כך יותר נחמד מהמציאות השניה.
∂
אתמול התעוררתי.
מאת
ביום שבת, 29 בינואר 2005, 00:02.
