n0where

יום שישי, 7 בפברואר 2003 10:24 

מיקרוקוסמוס - תל אביב 2003, ההדחקה לאחר ביתוק התמימות של שלווה ברטי

מאת: מישהו אחר בכלל ; או: נמרוד ברנע

שי נובלמן

היה זה יום רגיל, עוד אחד מאותם ימי חמישי שהרגשת סוף השבוע מחלחלת לך מתחת לעור, ואתה מרגיש שאוטוטו מגיע החופש, סוף השבוע, הוויקאנד, "שבת שלום" כשאתה יוצא מן המכולת עם הלחמניות והשוקו, "סוף שבוע רגוע בגלגל"צ" יפלוט הרדיו. אך זה בעצם לא היה יום רגיל, כי בלי שהעניין חלף במוחי - הכל השתנה. תחילה נכנסתי למיקסר וראיתי ראיון עם שיייי נובלמן (שגם לו יש אתר, אבל מי זוכר את הכתובת, זה לא כאילו יש לו אגו בגודל של תחת של מורה והכתובת של האתר זה השם המלא שלו). נזכרתי שידידתי החיפאית, הגברת שירה רם סיפרה לי שיש הופעה שלו היום. החלטתי שאני הולך. זאת הייתה החלטה סופנטנית. קפריזיונרית, שכלל לא הולמת את אופיי היקי, המסודר, המתוכנן ושמתנהל לפי הלו"ז שנקבע ע"י הוועדה המתאימה. לא עבר רגע קט, ורוח פרא אחזה בי ולפני ששמתי לב סיכמתי לאחר שיחה היתולית ביותר עם ידידי שגיא מעוז, שגר בעיר הקוידש א-שדוד. מקום מגוריו של יו"ר מרצ הבא, חבר הכנסת אילן גילאון שבגלל שיש משהו כמו 10,000 מטומטמים במדינה הזאת הוא לא נכנס לכנסת. בכל מרגע, "נחזור לעניינו" כמו שאבי, הדוקטור ברנע אומר תמיד, שגיא חיכה לי ברכבת צפון\רכבת מרכז\תחנת סבידור\מסוף 2000. הוא חיכה שם - ועמד, מרחוק לא ראיתי אותו, מקרוב הוא היה מאוד בולט. נעמה הייתה בטלפון ונאלצתי להגיד לה לחכות, ואז להגיד לשגיא לחכות, לדבר איתה, לקטוע את השיחה באמצע, לדבר עם שגיא ולדעתי הוא נעלב, הוא בטח קורא את זה ואומר: "עוד פעם נמרוד עם הנעלב שמה נעלב שלו" אבל אני מאמין שהוא נעלב. נכנס לקטנות או לא, החיים זה עניין של שניות. השעה עכשיו 2:17, מאוד מאוחר, ואני תחת השפעת אלכהול, ככה שזה לא משנה. בכל מקרה - אל תשאלו איך, היינו צריכים לסבול בלונדינת זקנה וטיפשה, שמנה מכוערת שחושבת שהיא פמיניסטית וגם איזו חטיארית שחושבת שאיכפת למישהו ממנה - אבל בסוף הגענו לפסטיבל הרוק הבינלאומי, אכן אכן, שי נובלמן - Back from the USA. פגשתי שם את אמיר, ולא את איתי נתנאל מסדנת הכתיבה של המשורר הנערץ, רוני סומק. יליד עיראק, שגדל בישראל, קיבל חינוך בריטי ולמד בתיכון אמריקאי. כיום הוא גר בבגדאד העברית (רמת-גן) ככה שבעצם אפשר להגיד שהחיים זה מעגל אחד גדול. אני יודע שאני מתיש אותכם, ושבטח אף אחד לא יקרא את הטקסט הזה חוץ ממני - אבל זה בשבילי חבר'ה, לא בשבילכם.
Peace and Love !
(שגיא כרגע אמר משהו - ואני גם חשבתי עליו, טלפתטיה זה לא צירוף מקרים, ושגיאות כטיב זה דבר טוף).

אני יודע שברגע שאכנס הביתה אני אהיה מסריח מסיגריות, מסריח זה לא מילה. אבל אני עדיין שמח. הו, הנה קרנשגב, אותה ממר"מניקית ששולטת בתעשיית המוזיקה הישראלית ביד רמה. היא ליד בחור עם מצח גבוה, אני מציג לה את סתיו, שפעם לא הבינה למה אותה בלונדינית מבוגרת (מבוגרת זה לא מילה, עוד מעט רגל אחת בקבר) שלחה לי ווידאו שלה מגיל 12 עושה התעמלות קרקע, והן אומרות שלום ולא לוחצות ידיים. איך אפשר לא ללחוץ ידיים? ללחוץ ידיים זה חובה, מכירים, לא מכירים, זה יותר חשוב מהכל. אני חושב שצריך לכתוב ספר על לחיצות ידיים, מה אפשר לשדר בלחיצת יד, איך לטפח את היד (אני ממליץ על קרם ידיים שפותח בנורגוויה ויוצר בקליפורניה וקונים בכפר דרום - לא, אני לא קונה תוצרת השטחים! הקו הירוק, קו של שלום!) וכדומה. קרן שגב הזאת, היא סלבריטאית בקנה מידה בינלאומי אם תשאלו אותי - מההיכרות שלי איתה, יש לה יותר שליטה בסצינת הרוק התל-אביבית מאשר לגיא פינס אפילו....

אביב גפן עומד לידנו, אף אחד חוץ ממני לא יודע. לספר להם או לא? לשתף אותם בסודי? או שמא הידיעה שתומך המרצ המוזיקלי שהיווה את הגירסא הישראלית לאנטי-גיבור בזעיר אנפין תישאר רק עימי ואני אתפקע מהנאה? טוב נו, מה אני מזיין ת'שכל; לחשתי לסתיו, אמרתי לשגיא והוא עד היום אמר לי. למרות שהתגובה הראשונה שלו הייתה: "הא, כן? אז אביב גפן עישן לי כל ההופעה לתוך הפנים". אחר כך הטיעונים שלו, למה זה לא היה אביב גפן (הוא עדיין בהכחשה, הוא רצה חתימה) היו "הוא עמד לידי חצי שעה, וראיתי אנשים נותנים לו צ'פחות, באים ומדברים איתו וגם הוא החזיק סיגריה ביד אחת ובירה ביד השנייה". אפשר לחשוב שאמנים מוזיקלים, שבקנה מידה מקומי נחשבים ידוענים, לא מעשנים ניקוטין ושותים אתנול.

בכל מקרה ידידי היקרים - דבר אחד לי להגיד לכם, קחו הכל במידה (זה המשפט הכי חכם, וגם אותו תקחו במידה) ושאני מנסה לחיות את החיים בלי מוטו.
Music is the soundtrack of our life

אפשר למסור ד"שים?
מרסל - האוכל!!!!!!!!

אני שומע מפלגת העבודה הישראלית - ג'ינגל בחירות 2003 לכנסת ה-16 - מאמינים בך מצנע אני שומע

הערת העורך: בקיצור, החלטנו בספונטניות שנלך להופעה של שי נובלמן בבארבי, ואכן היינו שם בליווי סתיו חברתו של נמרוד וידידתה, ואח"כ נשארתי לישון אצלו ותפסתי רכבת הביתה.

(11 תגובות)

עוד היום:

  • 05:28 תרגיל בריגרסיה. והפיסקה גדולה בכוונה. היום יום שישי, היה יום נחמד. תפסתי רכבת מהאוניברסיטה ב-14:19,...
  • 00:03 חזרתי הביתה. כואב לי הראש. מאוד. מאוד. מאוד. ,כשדגחךםחילךחי

אתמול היה:

  • 10:44 כך תחסכו כסף. אז חוץ ממבחן במתמטיקה, היו היום גם שעתיים ספרות בהן המורה...
  • 10:44 כואבת לי הבטן. מאוד מאוד. שתיתי עכשיו פחית קולה אחרי שלא אכלתי כלום לא היום...
9619  &copyleft; חלק מהזכויות שמורות לn0nick.
look closer. ;)
powered by n0nick technologies