יום שבת, 8 בפברואר 2003 05:28 

תרגיל בריגרסיה. והפיסקה גדולה בכוונה.

היום יום שישי, היה יום נחמד. תפסתי רכבת מהאוניברסיטה ב-14:19, שהגיעה לאשדוד ב-15:13. לא היו מקומות פנויים אז ישבתי במושבים האלה ששמורים לנכים ליד הדלת של הקרון. אמרתי לעצמי, שאם יגיע נכה אני אפנה לו את המקום. אם אני אזהה אותו בכל אופן. כאילו, אזהה שהוא נכה. איזו מילה מוזרה זה נכה, היא מתגלגלת כל כך מגעיל על הלשון. אז בכל מקרה, כשישבתי שם, ובשביל לשבת שם הייתי צריך לדחוף קצת את התיק של המאבטח שהיה על הכיסא, בהתחלה חשבתי בכלל שזה חפץ חשוד או משהו, אבל שאלתי את המאבטח והוא אמר שזה שלו, זה היה תיק שחור כזה, מאוד מוזר כל העניין, בכל מקרה התיישבתי על הכסא שם, ובהיתי כמעט כל הדרך באיזה זוג שישב בקרון שממול, ועכשיו כשאני חושב על זה יכלתי לכתוב פוסט מקסים על הזוג הזה, אפילו היה לי רעיון ברכבת, אבל אני באמצע תרגיל בריגרסיה, אז אני פשוט אמשיך לרגרס. ריגרסיה אגב זה כשהמחבר פונה באמצע הסיפור לתתי-סיפורים שבקושי קשורים לסיפור עצמו ואין להם משמעות מהותית לעלילה. או משהו כזה. אני באמת צריך ללמוד את זה. יש מבחן בספרות עולם ביום חמישי. למדנו על ריגרסיה במסגרת הסיפור "האף" של גוגול. ידעתם אגב שבסט. פיטרסבורג יש פסל גדול מאוד של אף, לזכרו של גוגול? בטח לא ידעתם. זה אלקין סיפר לי. אלקין גם שלח לי פעם קישור לאתר שמוכר גרבי נינג'ה. זה גרביים מיוחדות לנינג'ות מאאאאאגניבות, מה שמיוחד בגרביים האלה הוא שיש בהן מקום נפרד לאגודל, ואז לשאר האצבעות. קצת מזכיר את הרעיון השטני שחשפתי קודם, אבל זה לא בדיוק אותו הדבר, כי יש מקום רק לאגודל. או שבעצם, אומרים בוהן כשמדובר באצבעות הרגליים? לא יודע. מישהו כאן קוצץ ציפורניים באצבעות הרגליים? מישהו לא? אני באמת לא רוצה לדעת. אני גם לא רוצה לדעת למה החומרים שמרכיבים את פרינגלס, שיש להם שמות מאוד מוזרים עם אותיות לועזיות והכל, הם מסוכנים לי. זה טעים מה איכפת לי. אתם יודעים מה עוד טעים? שוקולד. עכשיו בארוחת ערב, אז לא אכלתי שוקולד. אכלתי דג. אבל גם היה טעים. אבל שוקולד זה עדיין טעים. בכל מקרה הייתי ברכבת, ו, אממ, חזרתי הביתה.

Shy Nobleman - Sad Song Happy Song (כן כן, מאתמול) (אלקין שלח לי) (אלקין גם שלח לי פעם אתר שמוכר גרבי נינג'ה.........)

(10 תגובות)