n0where

היה כתוב, במקור (בעיתון) אל אלחנן טננבאום, אבל תקף גם פה:
ערך פדיון שבויים.

הכי הרג אותי ב"ידיעות": "מבטו בוהה ועצוב". לא, הוא צוהל ומאושר. אם אי פעם אני אהיה בטהרן ואראה מישהו עם מבט בוהה ועצוב, אני אדע שזה הוא.
אחח.. ידיעות.

מה שכן, אם הוא יוחזר, הוא יוכל לכתוב שירים על השבי האיראני (או הלבנוני, או ווטאבר) ולהוציא אותם על אלבום בלייבל ההוא של רם אוריון שמוציא רק אלבומים של אנשים שראשי התיבות של השמות שלהם הוא ר-א.

עדכון קטן.
קיבלת כרגע דואר-זבל שכותרתו:
"רון ארד רוצה שתצטרף לעצומה לשיחרורו מהשבי".
אני מוצא את זה משעשע.

יאללה, לעדכן.

" ברית *הייתה בטוחה* "...
לא הייתי בטוחה, רק תהיתי! גוד דאמט!

בכל אופן, נאמרו כאן דברים יפים.
כבוד לך ידידי :)

http://www.livejournal.com/users/ygurvitz/82592.html