n0where

תגובות לכניסה 265.

דני מחק 26.11.7351 11:10

באיחור. אבל עדיף מאוחר מלעולם לא.
בדיוק חזרתי מהאזכרה של הסבא שלי. הלך לעולמו כשהייתי בכיתה ב'. אני זוכר את הזקן הלבן שלו. אני זוכר את הקול מלא הכוח שלו. הוא תמיד נראה לי כמו רועה צאן כריזמטי כזה עם הרבה חוכמת חיים.
אני זוכר איך אמא אמרה שאני לא הולך לבית ספר באותו יום. אני זוכר שעמדתי עם בני הדודים שלו מול תמונה שלו שהונחה על המיטה של סבתא, ושהשתדלתי נורא לבכות, כי הרי הוא סבא שלי, וידעתי שאני כולה ילד קטן, אבל נורא רציתי להיות כמו אבא, קשור נורא לסבא.
אני לא מאמין שקיימת קנאה בריאה. אבל אם קיימת, אני מקנא בך שזכית להקשר לסבא שלך, מספיק כדי לכתוב את הפוסט המרגש הזה, מספיק כדי שתהיה לו נגיעה בחייך. נראה שככל שעובר הזמן כבר אין מסביבי אנשים עם העוצמה הזו, שאני זוכר מאז. וכמה חסרה לי דמות רועה הצאן המתוחכם והמפולפל שסבא יכל להיות לי, היום.

הוספת תגובה להודעה

חזרה לתגובות
[הכנס secret number]
עיצוב: **מודגש**
אייקונים: :חיוך: :חיוךג: :כועס: :מגניב: :לועג: :הא: :הממ: :אלוהים: :חיוךע: :חייזר:
  :מאוהב: :קורץ: :מופתע: :מגלגל: :עצוב: :נטרלי: :עייף: :ישן: :מבולבל: :טרולולו:
  :מסמיק: :רשע: :איק: :זועף: :משוגע: :חולני: :פיראט: :אאוץ: :שגיא: :דה:
  :צועק: :טיפש: :מת: :שמח:
Burn all GIFs and use PNG