מסכימה איתך, כמעט לחלוטין.
השתחררתי שבועיים בדיוק לפני יום ההתנתקות מקבע, וגםןהתנדבתי להשאר לעזור בפינוי אבל לא הייתי נחוצה. פחדתי בכל רגע שיפגעו בחיילים, כעסתי על הצורה שדיברו אליהם, אל חברים שלי (! איך הם מעזים !) , אבל לא הייתי קמ ה ועוזבת.. בשופ פנים ואופן.
שרית מחק 04.09.2005 05:43
השתחררתי שבועיים בדיוק לפני יום ההתנתקות מקבע, וגםןהתנדבתי להשאר לעזור בפינוי אבל לא הייתי נחוצה. פחדתי בכל רגע שיפגעו בחיילים, כעסתי על הצורה שדיברו אליהם, אל חברים שלי (! איך הם מעזים !) , אבל לא הייתי קמ ה ועוזבת.. בשופ פנים ואופן.