ראשית כל - מה פשר המגאלומניה רבת האפקט הזו? מדוע שמי נכתב בפונט גדול, מודגש ובולט כל-כך? שוין, רואים שנמרוד כותב כאן.
מכל מקרה - טרם הבנתי את האתר ומשמעותו, אם כי פרסום יומן אישי באינטרנט אכן נראה לי ככייף משווע (חבל שאינני עקבית כמו בכיתה ד', ויומן אישי הוא משהו שאני בספק אם אצליח לנהל באופן עקבי. למען השם - בקושי שיעורי בית אני כותבת! טוב, בלי שמות, לא די בכך - אני אפילו מקשטת בצדדים). סחה לכולם על הגישה, וסליחתי עם שגיא אם הוא נעלב, לפחות נשאר שמו היפה.
אם כבר בשמות עסקינן, ברצוני רק לתמוה - מדוע אני אכזרית, על שברצוני לקרוא לילדיי (אם יהיו בנים, ב"ה ישתבח שמו) אוריה/ אמוץ? אמרו לי כך, והוסיפו כי אם כבר אמוץ, אז רק בתנאי שהוא יהיה קיבוצניק.
בכן, איני יכולה להתחייב. באמת שלא. מה לי ולקיבוץ (א ה מ)?
עוד אוסיף - היום בצהריים מצאתי את עצמי רצה במערב המרכז המסחרי של אופקים עם נעלי אוסלטאר בידיי. אל תשאלו, לא אספר. שעות ספורות לאחר מכן, מצאתי עצמי משוטטת בואדי עם חבורת ט"תניקי"ם (החמשושים ואני, סיפור אהבה), המומה ליופי מן הכלניות אשר צמחו. אגב, הואדי מהמם! בואו בהמוניכם (מחיר כניסה - שני קרמבו וניל או כוס ג'לי מנגו)!
בדרך חזרה, שרנו שירי עם ומולדת, והחלטתי שאם כבר ברסלבית, אז לשיר את המנון הקיבוץ ברחובות. אחח...יכול להיות כייף כל-כך לעשות זאת מול המטה של מפלגת שינוי!
למה כתבתי את כל זה?
הייתי מוסיפה ומדברת, דווקא בתגובה לטור, אך הלאיתי דיה.
שא ברכה, נמרוד, וזכה למצוות.
נעמה (מהטלפון?) מחק 08.02.2003 03:53
מכל מקרה - טרם הבנתי את האתר ומשמעותו, אם כי פרסום יומן אישי באינטרנט אכן נראה לי ככייף משווע (חבל שאינני עקבית כמו בכיתה ד', ויומן אישי הוא משהו שאני בספק אם אצליח לנהל באופן עקבי. למען השם - בקושי שיעורי בית אני כותבת! טוב, בלי שמות, לא די בכך - אני אפילו מקשטת בצדדים). סחה לכולם על הגישה, וסליחתי עם שגיא אם הוא נעלב, לפחות נשאר שמו היפה.
אם כבר בשמות עסקינן, ברצוני רק לתמוה - מדוע אני אכזרית, על שברצוני לקרוא לילדיי (אם יהיו בנים, ב"ה ישתבח שמו) אוריה/ אמוץ? אמרו לי כך, והוסיפו כי אם כבר אמוץ, אז רק בתנאי שהוא יהיה קיבוצניק.
בכן, איני יכולה להתחייב. באמת שלא. מה לי ולקיבוץ (א ה מ)?
עוד אוסיף - היום בצהריים מצאתי את עצמי רצה במערב המרכז המסחרי של אופקים עם נעלי אוסלטאר בידיי. אל תשאלו, לא אספר. שעות ספורות לאחר מכן, מצאתי עצמי משוטטת בואדי עם חבורת ט"תניקי"ם (החמשושים ואני, סיפור אהבה), המומה ליופי מן הכלניות אשר צמחו. אגב, הואדי מהמם! בואו בהמוניכם (מחיר כניסה - שני קרמבו וניל או כוס ג'לי מנגו)!
בדרך חזרה, שרנו שירי עם ומולדת, והחלטתי שאם כבר ברסלבית, אז לשיר את המנון הקיבוץ ברחובות. אחח...יכול להיות כייף כל-כך לעשות זאת מול המטה של מפלגת שינוי!
למה כתבתי את כל זה?
הייתי מוסיפה ומדברת, דווקא בתגובה לטור, אך הלאיתי דיה.
שא ברכה, נמרוד, וזכה למצוות.
עד העונג הבא,
- נעמה, קופצת כל הדרך.