n0where

יום שני, 17 במרץ 2003 10:51 

תסכול מיני של שתיים בלילה.

condoms

רותי שרמוטי סגרה את הבסטה הערב, הבלוג שלה הוא אחד הפופולריים ברשת הישראלית והיום אושר מה שכולם שיערו כבר - רותי הייתה פרי הדמיון של כותבת אחרת, שרון ווגנר שמה.

בכניסה האחרונה לתמיד של הבלוג, היא מתלוננת על המצב העגום שלנו כקוראים וכותבים..

עצוב, לא? לגלות שאפשר לכתוב בדם לבי שירים ענוגים מפה ועד הונולולו, ובסופו של דבר אנשים, כולל אני, תמיד יילכו לקרוא את כל מה שמהבהב "סקס". איך זה שהחלק הכי אינטימי, הכי קרוב של חיינו, הוא גם המחוז שאנחנו הכי צמאים לראות אותו נפרש בפרהסיה, אצל אנשים אחרים?

עצוב. כן.
מקישור לקישור הגעתי גם למאמר מסוים של מי שהתחבאה תחת הכינוי פזית בניזרי. המאמר, כוס ענק ומפונק, הוא לדעתי דוגמה בוטה למה ששרון/רותי דיברה עליו.
זו אמורה להיות ביקורת על תשדיר שירות לקונדומים. אבל בשביל להעביר את המסר שלה, בניזרי משתמשת באמצעים כמו הכותרת הבומבסטית ותיאורים כמעט-פורנוגרפיים, כך שדי ברור שמי שיימשך למאמר הזה לא יהיה ציבור הפמיניסטיות קוראות וואלה!, לא חברות הפרסום ולא אורנה פיטוסי, אלא ילדים בני 13 שחיפשו "כוס" בוואלה!.

גברים ממאדים, נשים מ...?

במאמר מנסה פזית לשבור את מיתוס ה"בנות עושות אהבה" ולהראות לנו, שגם בנות רוצות סקס, לא פחות מבנים, וסקס פרוע עד כדי "פנטזיות אונס" ושאר דימויים מפורטים. ולהגיד שבעצם, כולן סתם משחקות תפקיד של אישה נעימה ועדינה כדי לא להרוס לנו.

להגיד שקל לי לקבל את זה אני לא יכול, כי קצת מוזר לי לחשוב על זה.
אבל את יודעת "פזית", לא הפתעת אותי כמו שאת חושבת. אין כאן מיתוס מנופץ, אפילו לא בלון מפוצץ כמו בפרסומת. כל מה שעשית הוא להנציח את אותן דמויות מיושנות ושובינסטיות של גבר/אישה, דמויות שהרבה היום מנסים ומנסות להפטר מהן.

הפנטזיה של כל אישה, היא אומרת, היא לקבל את זה חזק מגבר גדול וחסון, להיכבש באלימות.
ומה נמצא כאן אם לא הדימוי הנצחי של אישה כנועה מול גבר כל-יכול?
אני תוהה מהיכן מוכר לי אותו סיפור על אישה פשוטה ועדינה, שיושבת בבית בבוקר, מטפלת בילדים, מכינה ארוחה דשנה לבעל ולא מבקשת כלום פרט לאהבה - ובלילה רק מחכה ש"יקרעו" אותה, שהגבר הגדול יתפוס ולא יתן לה לברוח.

פזית בניזרי על כל כתבותיה, ואליה מצטרפות גם דנה מודן העצבנית וקארי בראדשו וחברותיה לסדרה -- כולן מייצגות בשבילנו את "הפמיניסטית החדשה", הרווקה של האלפיים, הפמיניסטית שכבר ניצחה במלחמה.
אבל האם ניצחה?
מי שתפס במקרה את הסדרה התעודית "מישהו לאהוב" יכל לראות את אותן רווקות משוחררות חוזרות מדייט ומתייפחות בטלפון לאמא על האביר הלבן שהן עוד לא מצאו. כתבה על כך יותר טוב ממני אבירמה גולן במאמר ל'הארץ'.

סתם זריקת סטטיסטיקה, בנות, הגורם מספר 1 למוות של נשים בהריון בארה"ב הוא רצח, ברוב המקרים ע"י הבעל. מספר הנשים המוכות גדל משנה לשנה.
התדמית לא נעלמה, היא רק עודנה כך שקשה לזהות אותה. האישה תכתוב בספר על אהבת אמת, ובלילה תתן לבן הזוג להתיש אותה.

לפעמים אני מרגיש שרעיונות הולכים לאיבוד.

חלשתי כאן על הרבה נושאים, אולי לא נגעתי באף אחד מספיק. אלה פשוט דברים שחשוב לי להגיד כבר הרבה זמן. אם יהיה צורך ארחיב עליהם בעתיד.

"גברים לומדים לאהוב את האישה שהם נמשכים אליה,
נשים לומדות להמשך אל הגבר שהן אוהבות."
-סקס, שקרים ווידאוטייפ.

(15 תגובות)

2024  &copyleft; חלק מהזכויות שמורות לn0nick.
look closer. ;)
powered by n0nick technologies