אהמ (כחכוך כחכוך),
לקהל המעריצים של שגיא,
המחשב של שגיא נפצע אנושות. הוא כעת בתיקון. "תיקון" – כולנו יודעים שזה יכול לקחת שנים. אבל גם אם היה לשגיא מחשב, הוא טוען שיש לו משבר כתיבה, כך שהוא עדיין לא היה כותב. אז אני אכתוב בשבילו.
אני חושבת ששגיא פשוט כל כך התרגל לעובדה שהוא כותב עבור אנשים אחרים ולא רק בשביל עצמו, עד כדי כך שהוא מרגיש שהדברים שקורים לו לא מספיק מעניינים כדי להעלות על הכתב, עבור אנשים אחרים לקרוא. כולנו יודעים שזה לא נכון, אבל מה לעשות.
עכשיו חופש פסח. שגיא לא כל כך נהנה מהחופש, כי משעמם לו. או, שוב, זה מה שהוא חושב. בעצם, שגיא קם לו בשעות די מאוחרות, ומעביר את היום בצפיית סרטים ותוכניות טלוויזיה, וכמובן, מביע עניין במחשב שאיננו עוד. בין לבין הוא אוכל ארוחה טובה, ולפעמים יוצא לשליחויות בסיטי. בלילות שגיא מפטפט עם כל מיני אנשים מסוימים שלא נזכיר את שמם בטלפון, עד השעות הקטנות של הלילה, מקשיב למה שהם עושים בחופש המאוווווד מעניין שלהם. ואז, שגיא הולך לישון באמצע הלילה ככה, לאגור כוחות לעוד יום של ח-ו-פ-ש. נכון, זהו לא החופש האידיאלי עבור שגיא, אך הוא הרבה פחות נורא ממה שהוא חושב. שוב אנו מגיעים למסקנה ששגיא לא יודע מה טוב בשבילו, שכן יום יבוא והוא יתגעגע לימים נחמדים של בטלה.
אני בטוחה שיש עוד מלאאאאן דברים ששגיא היה רוצה לומר לכם, אבל הוא פשוט לא מודע לכמה שקהל מעריציו משתוקק לפיסות מידע על חייו ולמחשבותיו. לכן, חבריי היקרים, שותפי למועדון "איי-וואנט-שגיא-טו-לעדכן-נוניק-ויפה-שעה-אחת-קודם", אנא, אימרו לשגיא כמה חשוב לכם שהוא ימשיך לעדכן. תגידו לו שאתם מתגעגעים להגיגיו, שאתם מתגעגעים להיכנס לאתר 3 פעמים ביום ושבכל פעם יהיה פוסט חדש, אימרו לו, תרביצו לו, תזרקו לו עוגה בפרצוף - שיתעורר! מה שדרוש! הכול למטרה טובה.
שלכם לפוסט אחד,
שפיצ.