הספירה החלה.
נותרו רק עוד ארבע בגרויות עד סוף השנה, סוף הלימודים, סוף התיכון, סוף חיי כתלמיד. הבחינות מתפרשות על חודשיים שלמים, החומר מוכן בתיקיות צבעוניות על השולחן שלי, וכל מה שנותר הוא ללמוד.
הלוואי וזה היה קל.
היום בשתיים וחצי חולקו אצלנו בכיתה טפסי בחינת הבגרות בחיבור עברי. מקצוע פשוט, שרוב השיעורים שלו השנה לא נערכו מסיבה זו או אחרת, ושאין דרך ללמוד למבחנים בו.
ערב לפני הבגרות נתקפתי לחץ קל, משום שזה בכל זאת מבחן בגרות, מבחן אחרון במקצוע, מסכם, מבחן שקובע ציון בגרות ללא עוררין1.
מה גם שהתקלות מציקה עם המחנכת (תמותי) גרמה לכך שאני ניגש על ציון מגן של 80, עשר נקודות פחות מהציון השנתי שלי. למה? ככה.
אבל ניגשתי בכל זאת. את כיתתנו העליזה2 פיצלו לשתי כיתות ואת החצי שלי תקעו עם תלמידי מב"ר שהפריעו והוציאו אותי מהריכוז מדי כמה דקות.
קראתי את כל הנושאים שוב ושוב, ובעוד אני רואה את שאר הכיתה כבר כותבים ומוחקים ומעבירים דפים, אני מתלבט לי בין "נחיצותן של בחינות הבגרות" ו"אמנות ומדע בחיינו".
בסופו של דבר בחרתי בנושא השני, שעסק באמנות ומדע כמקור לאסקפיזם בחברה. ציטטתי את איינשטיין, התמקדתי בקולנוע ההוליוודי, הדגמתי משושנת קהיר הסגולה וסיכמתי שהאסקפיזם הפך את האדם המודרני לאדיש, פסימי וציני.
אני חושב שהלך די טוב.
שלוש שעות נתנו לנו למבחן הזה, ובאמת שניסיתי למרוח זמן (לפני הפסקה האחרונה לקחתי הפסקה של כמעט שעה), אבל לא הצלחתי למלא את כל הזמן הזה, הגשתי את המבחן שלי בארבע וחצי והסתלקתי.
המבחן הבא: מבחן מתכונת בתנ"ך. היום צילמו לי סיכומים של החומר למבחן הזה. הבטיחו חמישים דפים, אבל לא ידעתי שהם יהיו דפים משני הצדדים, כך שלמעשה יש לי לקרוא מאה עמודי תנ"ך מרנינים עד ליום ראשון. בהצלחה לי.
זה היה פוסט קצר על מבחנים ושום דבר מלבד למבחנים. סורי.
1 נכון, אפשר לערער, אבל רק אחרי הצבא. 2 מוקדש ל-Null.
Radiohead - Street Spirit
חלק מהזכויות שמורות