יום שישי, 10 באוקטובר 2003 01:46 

נשכחות.

זה אולי אחד הדברים הכי עצובים בעולם.

אתה מתקלח, מסתדר ומתלבש בהתרגשות, מזדרז - אך גם לוקח את הזמן להשקיע.
תוך כמה דקות אתה עומד, מאורגן ומצוחצח, חושב על הערב, הערב יוצאים, איזה כיף. חושב על מה יהיה, מה יכול לקרות, מה צריך להגיד, את מי לפגוש. מחייך.
אתה מציץ בשעון. בדיוק בזמן.
בדיקות אחרונות. איפה המפתחות, הארנק, הפלאפון.
צריך להתקשר לבירורים אחרונים.

לא יוצאים.

אתה עומד מול המראה, נודף ריחות עם שמות אקזוטיים, מכופתר ומצוחצח, אבל הפנים מיואשות.
אתה שם לב בהשתקפות לאיזה קפל או כיס שיצא החוצה, שולח יד לסדר אותו אבל קולט שאין טעם.
מביט שוב במראה ונראה לעצמך כאדם הכי פטתי בעולם.
אפשר עכשיו לזרוק את הארנק בחזרה, לשחרר את החגורה ולהזרק בכסא.
אתה רוצה אולי לצאת למשהו אחר במקום, אבל זה לא מהדברים שאתה עושה.
אתה יושב, כבר לא איכפת לך, מדליק טלויזיה, משחק עם הבטריה של הפלאפון.

זה אולי אחד הדברים הכי עצובים בעולם.

Aphex Twin - Window Licker

---

ביקורת חדשה בסרטים שצריך לראות.

(4 תגובות)