יום שישי אט יודעט.
הקדמה בצורת שיחה לא קשורה, נוסח "ספרות זולה":
- אנדי וורהול היה סתם פיחו. הוא לא עשה שום דבר מקורי.
- הוא הקים את הוולווט.
- לא, הוא רק החתים אותם.
- אבל הוא צירף אליהם את הנאצית ההיא, ניקו.
- הצרפתי ההוא עשה כבר את מה שוורהול עשה.
- כן, אבל וורהול לא צחק על הגלריות שהוא הציג בהן. להפך, הוא לא הוזיל את האומנות, אלא העלה את הערך של תרבות הפופ למעלת אומנות.
- דושאן?
- כן, דושאן. הוא עשה את זה עוד ב1900.
- שנות העשרים.
- עדיין, חמישים שנה לפני.
- והמרלין מונרו? זאת לא כזאת יצירת אומנות.
- הוא השקיע בה הרבה. גזר המון תמונות שלה מכל מני מקומות.
- אבל לא היה לזה שום ערך אומנותי. זה בדיוק כמו המונה-ליזה עם השפם.
- הערך האומנותי של זה היה שהמרלין מונרו הרבה יותר מוכרת מהמונה-ליזה עם השפם.
- לא, הם מוכרים באותה מידה.
- והצ'ה גווארה? גם מוכר באותה מידה? בכלל, אני הכי אהבתי את הנמרוד ברנע בארבעה צבעים.
(עידן, אלקין וסגי. יום שבת, יבנה, 3:30 לפנות בוקר)
- ללכת לים.
- סרטים שצריך לראות.
- ללכת להופעה.
- לפגוש אנשים.
- לקרוא ספר.
- לעבור טסט.
- להיות במקום.
- להכיר בן אדם חדש.
- לכתוב פוסט בסוף.
---
"כן, למה לא?"
(סגי, כרבע שעה מוקדם יותר, בתשובה לשאלה, "מגניב. גם אני יכול?")
"ראית כבר את הפוסט שאיסמנה כתבה אצלי? ביקשתי ממנה לכתוב פוסט, אבל עד שהיא הסכימה הספקתי גם לבקש מהרבה מאוד אנשים אחרים, והם כתבו בינתיים פוסטים שאני צריך לפרסם. הולכת להיות אצלי שורה מאוד ארוכה של פוסטי-אורח. "
(סגי, יום שבת, קצת קודם)
"אתה! אני רוצה לקחת אותך לבאר של הומואים!"
(אלקין לסגי, קצת קודם)
"אני אשרוד."
(הקול של גלוריה גיינור בקע מ"המוסד", כדקה-שתיים מוקדם יותר)
"איכס, ערבים. בואו נלך בהפגנתיות."
(אליה, כחמש דקות קודם)
"אני אצביע לילד, אתה תצביע לצביקה פיק"
(סגי, כמה דקות מוקדם יותר)
"בוגה בוגה בוגה בוגה בוגה בוגה"
(שמן לא מזוהה, קצת יותר מחצי שעה מוקדם יותר)
"אהלן, אנשים! מישהו פה רעב?
אני אגיד, "חו"
אתם תגידו, "מוס".
חו ---"
(אותו שמן לא מזוהה, כמה דקות לפני)
"מה המצב, אנשים? אתם מחושגזים? תרימו ת'ידיים באוויר!"
(די.ג'יי לא מזוהה, בין חצי שעה לשעה לפני)
"אני ראפר לבנבן, יהודי ישראלי/אבל זה לא אומר שאני לא כושון כלי"
(אלקין מביס את אליה בקרב ראפ סוער, בין חצי שעה לשעה לפני)
"תראה איך הם רוקדים. הנה ההופעה האמיתית."
(אלקין לסגי, כעשר דקות לפני, כשהוא מצביע על קהל של צעירים מהאזורים הצפוניים יותר של גוש-דן)
"תן לי לנסח מחדש: הלוואי ולא הייתי יכול לחשוב על דברים פאטתיים יותר מחבורת אנשים בגילינו, יהודים מהמעמד הבינוני-גבוה, שעושים פריסטייל ראפ בעברית."
(אלקין, יום שבת, שתיים ומשהו לפנות בוקר)
"ימי דווקא נורא התלהב מהראפ שכתבתי. וגם מזה שאני אשדודי."
(אליה, יום שבת, בסביבות אחת לפנות בוקר)
"בלי הכסאות והשולחנות, המקום הזה נראה ממש עירום ומסכן"
(אלקין, רבע שעה מוקדם יותר)
"לא. בואו נשאר ונראה מה יש עכשיו. אפשר להשאר בחינם."
(אליה, כרבע שעה מוקדם יותר)
"איזה חמודים הגרופים, הם אוספים את השברים."
(סגי, כמה דקות מוקדם יותר)
"ואז הוא שם טלפון על השולחן, הוציא פטיש מהכיס."
(אלקין לעדי, יום שבת, 18:30)
"אני רוצה עכשיו להזמין לבמה את כרובי, שייתן לנו מונולוג מרגש על אובדן התקשורת הבין-אישית בעולם המודרני."
(נועם, קצת לפני חצות וחצי)
"זאת שאלה שאנחנו שואלים את עצמינו די הרבה"
(ימי, כמה דקות לפני)
"מה עם בית השחי?"
(נודניק מהקהל מהקהל)
"אלטע זאכען, אלטע זאכען/בוא וקח אותי איתך
אלטע זאכען, תן לי בית/ אלטע זאכען - משפחה"
(נועם, כחצי שעה או יותר לפני)
"זה לא מה שאתם חושבים שזה"
(נועם, בתחילת אותו השיר)
"זה 'נפלא פה' "
(סגי, קצת לפני)
"זה של מאיר אריאל, לא?"
(סגי, כרבע שעה לפני)
"זה בכלל של אהוד בנאי"
(אלקין, יום שבת, 17:24)
"ערבב את הטיח, אחמד!
ערבב את הטיח!"
(נועם, יום שישי, בסביבות אחת עשרה)
"נמרוד ברנע? בטח שאני מכיר אותו"
(רמת-אביבי לא מזוהה, כ15-20 דקות מוקדם יותר)
"טוב, היגענו. מה את אומרת, סיון, נשארו לנו כרטיסים?"
(אלקין, יום שישי, בסביבות 22:30)
"ואלקין *אוהב* שיערות של בית שחי. נכון, אלקין?"
(סגי, כרבע שעה מוקדם יותר)
"בסדר, עכשיו אתם תהיו בשקט. תריבו אם אתם רוצים, אבל אם מישהו מדמם לי על הריפוד, אני אישית אקח פינצטה, אתלוש לו את השיערות בבית-השחי אחת אחרי השנייה, ואכין מהן ריפוד חדש."
(אלקין, קצת לפני)
"אני אשים את הפיקסיז. זה בטח ישתיק אותם."
(סגי, כרבע שעה לפני)
"תחליף דיסק."
(אלקין, דקה אחת קודם)
"ברוכה הבאה לטנק"
(אלקין לסיון, כחצי שעה מוקדם יותר)
"אני רוצה לגור ברחוב הסמוראים 3"
(עידן, כמה דקות קודם)
"זאת הייתה שיחת הטלפון הכי עמוקה שהייתה לי בחיים"
(סגי, כמה דקות קודם)
"הלו?"
(סגי, דקה אחת מוקדם יותר)
"כשאתה תהיה 'אלקין השפוי', אני אשאל אותך אם לנסוע דרך צומת אשדוד"
(סגי, עשר דקות קודם)
"אני עכשיו עוצר את המכונית בצד, מפרק את כל הגלגלים, וחסר לפולקסוואגן שהמכונית לא מתחילה לעוף!"
(אלקין, עשר דקות קודם)
"שמתם לב שעכשיו כבר העתיד, אבל הבניינים עדיין מרובעים, ואנחנו לא לובשים בגדי גוף כסופים?"
(עידן, קצת לפני)
"אל תיגעו בזה. זה מטאטא העתיד."
(אלקין לעידן ואליה, קצת לפני)
"תעלו. אתם יושבים מאחורה."
(אלקין לעידן ואליה, חמש דקות קודם)
"מגניב. אתה יושב מקדימה."
(אלקין לסגי, יום שישי, שמונה וחצי)
"אלקין, נשארה לי קצת פיצה. רוצה שאני אביא לך לאוטו כשתבוא לאסוף אותי?
(סגי, קצת לפני)
"יום שישי הבא - הופעה של הבילויים +ספונטניוט?"
(אלקין, יום שבת, 8.11.03)
"אני עושה משהו נורא מקורי. פוסט ממנטו. אף אחד עוד לא עשה כזה דבר"
(אלקין, יום ראשון ה16.11.03, 18:20)
- ההוביט ההוא, אלקין, בהופעט אורח קולנועיט.
חלק מהזכויות שמורות