new year's resolution
אתמול בלילה היו לי כל מיני מחשבות בראש. אחת מהן היתה אולי להפוך את האתר למשהו אחר לגמרי, כי תמיד יש לי שטיקים חדשים בראש ונמאס לי ממה שהתחלתי אתמול, ובדיוק בשביל זה בניתי את המערכת כדי שתוכל לעמוד בשינויים מתמידים שכאלה. הרעיון שלי היה, מבוסס על משהו שמישהי מסוימת כתבה עליי פעם.
זה היה באחת הפעמים שסגרתי פה. היא כתבה שמאוד עצוב לה שסגרתי, כי באתר כאן הייתי מדבר על כל הדברים הקטנים בעולם שעושים את החיים שלנו יפים.
זה דבר מאוד מרגש לשמוע, או לחשוב עליו...
אז חשבתי שאולי, בתור new year's resolution, אעשה משהו כזה: פרויקט "365 דברים יפים". לאורך שנה, אבוא בכל בוקר עם פוסט חדש וקצר על משהו יפה בעולם. בלי חוויות אישיות, בלי השתפכויות רגשיות, פשוט דברים קטנים שעשו לי את היום.
ואז חשבתי, אבל היי, אין לי גישה לאינטרנט 365 ימים בשנה. למעשה אני בבית בקושי פעם בשבוע. אז טוב נו, נעשה מזה פרויקט "52 דברים יפים". דבר יפה לכל שבוע, וזו עדיין כמות מספקת.
הייתי שמח עם הרעיון הזה והלכתי לישון. היום חשבתי עליו בדרכי לאנשהו.
זה גרם לי לצחוק בקול...
הסתכלתי מסביבי והכל נראה לי כל כך מטופש, כל האנשים כל כך מפגרים והכל מגוחך ומוגזם. פשוט ישבתי וצחקתי וכאבה לי הבטן.
האבסורד הוא שאלה הדברים היפים, הדברים שאני אוהב לראות.
לשבת במונית ולראות את הנהג נאבק עם השילוב הקטלני של מוזיקה חסידית בפול ווליום ברדיו, מיליון נהגים מפטפטים בקשר ואישה כלשהי מדברת איתו בדיבורית של הסלולרי.
להסתכל על החלון ולהתפעל מהשמיים שהיו היום כחולים מדי. ואז כאילו בגללי, חותך את השמיים מטוס מנמיך-טוס ענקי. שובל העשן שיוצא ממנו מתחבר עם העננים האפורים והכבדים. על הכביש לפנים - תאונה.
שני בחורים צעירים מאחורינו במדרגות מדסקסים במילים ארוכות על האינטגרליות של הדיסוננס הקוגנטיבי בסרטו האחרון של אלמודובר. הוי רחובות.~
לא לדעת מה זה דיסוננס קוגנטיבי! אני מתגעגע.
קניתי לי רמקולים חדשים בחמישה תשלומים. הם שחורים וכוסים. הצליל שלהם מהמם, פשוט, מהמם, ואחרי ששנים אני בולע מוזיקה מרמקולי מחשב עלובים שקניתי במאה שקל, אני פשוט יושב כאן נדהם ורק בוחר עוד ועוד שירים לנגן ולנסות. אבא שלהם יושב על הרצפה ומרעיד אותה עם הבאסים. בא לי לשבת ולעבור על כל הדיסקים שיש לי. אושר!
תמיד אמרתי לאנשים שכדאי לאסוף את הכאלה של הלחם.
הזמינו אותי בהמוניכם למסיבות סילבסטר! ודאי לא אבוא.
מאוד רציתי להיות בהופעה מחר בירושלים. מאוד מאוד אפילו, ואפילו תכננתי על זה חודש מראש והיה הדבר שמור בזכרון פלאפוני. אך נבצר ממני התענוג בגלל המפקדים הבניזונות. סיפור ארוך שאין טעם לספרו. בוודאי שלא על דפי האתר הלא-אנונימי למכביר.
אז אעשה את המינימום ואייחצן. מי מכם שגר בסביבה, אנא התפקדו מחר בעשר בבית המוזיקה בירושלים. ערב של מוזיקה ערבה ואיכותיט בכניסה חופשיט.
אוהב אתכם למרות שאתם לא מגיבים ;)
Peter Gabriel - Sledgehammer
