n0where.

עייפות.

10 במרץ 2007, 08:19

הרי רק לפני קצת יותר משלושה חודשים הייתי עוד ביחידה!
ושם, היו תקופות שהייתי אומר תודה יפה אם היינו מקבלים שינה של 5 שעות בלילה.
היה יותר סביר לישון ממוצע של שעתיים ללילה, וגם זה לסירוגין ותוך כדי נסיעה ועם ציוד עליך.

אז מה?
איך אז, עם כל כך מעט שינה (וכל כך הרבה קפה) הצלחתי לעבור הרבה, גם פיזית וגם נפשית, בלי להתמוטט, בלי לפהק, ואפילו בלי ליפול על המיטה כשאני מגיע הביתה,
ועכשיו אם אני ישן פחות מ-9 שעות בלילה אני גורר רגליים כל היום?

אני מתחיל כל יום עם כוס נס קפה ענקית, וחוץ מטיול עם הכלבה אין לי פעילות פיזית קשה יותר מתנועת האצבעות מעל המקלדת והעכבר. אבל אם לא ישנתי את שנת היופי שלי אני מסוגל גם בבוקר לנקר מול המסך, ולהגיע למצב שהעיניים שלי נעצמות מעצמן עוד לפני שהשמש בשיאה.

איך זה יכול להיות?
עניין של פינוק? אולי סדר יום? אולי אדרנלין?

וכרגע
אני ער טיפה יותר מעשרים שעות. מאז הצבא לא היה לי לילה לבן שכזה.
הפעם, מה שכן, היה נחמד בהרבה יותר מכאלו צבאיים!

ומחר?

תגובות

אחד ב-17.02.2007 22:30 x

אולי תספר סוף סוף מה עשית בצבא?

n0nick (ד / א) ב-18.02.2007 01:11 x

סיפרתי מה שיכולתי, אני חושב.
מי אתה, הו אחד יוקרתי?

borgol (א) ב-18.02.2007 01:00 x

מזדהה. מנסה להבין את הסוגייה הנ"ל בעצמי. אני חושבת שזה המחסור בצורך, המחסור במעש קריטי. לא יקרה שום דבר אם אני לא אקום עכשיו, ואשן עוד קצת. לא יקרה שום דבר אם אני לא אהיה נורא ערנית. פעם - אם לא הייתי ערנית, היו חברים מסביב שיעירוני. עכשיו? עכשיו יש את הנאדג' באטן (האהוב עלייך).

n0nick (ד / א) ב-18.02.2007 01:10 x

לולא הנאדג' באטן הזה חיי לא היו חיים !!

יובל (א) ב-18.02.2007 23:54 x

רק אני הייתי מספיק טיפש כדי לא לקחת אפילו יום חופש אחד אחרי השיחרור... ישר אחרי החפש"ש התחלתי לעבוד. האמת שבצבא אפילו הייתי מקבל יותר שעות שינה. עכשיו אני קם כל יום ב-6:10 בערך.

עד מתי צעירים יעלוזו וותיקים יזילו דמעה???? :אאוץ::עצוב:

n0nick (ד / א) ב-19.02.2007 09:14 x

תכלס אני גם התחלתי לעבוד ביום הראשון של החפש"ש.
אבל בעבודה שלי, שעות שינה, תודה לאל, קיימות יופי.

Sorry, due to spam troubles, comments are not allowed.