בא לי שעשועון.
לאן אבדה התקופה בה הפריים-טיים בערוצי הטלויזיה השונים היה מוקדש לשעשועונים קיצ'יים ומאוסים עד מאוד? עוד מאז פיצוחים בערוץ 1 ומלך הטריוויה בערוץ 3 (ובערוץ 1 גם החידון הזה של החיות, נו, איך קראו לו) - אני זוכר בבירור שכמעט בכל יום, בסביבות שמונה-תשע בערב, שודרו בטלויזיה תוכניות בפורמטים שונים, בכולן התמודד X על Y שקלים, או לפעמים על מכונית חדשה או דירת נופש מדהימה בצפון אירופה. אפילו דודו טופז הבין שסתם תוכניות בידור לא עובדות משהו, והכניס איזשהו פרס למשתתפים בכל אייטם בתוכנית.
בהתחלה זה היה מאוד פשוט, פחות או יותר ועשינו עסק, צריך להיות בנאדם ממוצע שמבקר בסופר פעם בשבוע כדי לזכות באלף שקל (או לחילופין, בדחליל המסתתר מאחורי וילון מס' 3). התקדמנו לגלגל המזל ויותר מזל משכל המפורסמות ובשנים האחרונות הכה בנו מי רוצה להיות מיליונר שהשאיר מאחוריו המשכים כפירמידה והכספת.
ובכל זאת, יום שבת, עשרים לעשר, והערוץ השני והפופולרי מציע את אילנה דיין. ערוץ 10 רוצה שנראה קצת ואן-דאם והערוץ הראשון בכלל משאיר לנו כדורגל.
אמנם הבנתי מניצנוש שהכבלים מציעים את המטריקס כרגע, אבל רק בגלל זה - לא עדיף להציע משהו מעניין, בשביל להתחרות?
ואני? אני נותרתי עם דמעות של תנין ופרובידנס. ובל נא נשכח את המעקב אחר אמינם שגורם לי לרצות להקיא. הגעתי למצב שאני באמת מחכה לאיזה שעשועון שיעלה, אולי משדרים את החוליה החלשה ב-BBC, עדיף על מה שיש לי.
אחר-כך הם יטענו לסדרות הטובות בעולם, צבעים שרואים מכאן או רואים שזה שתיים. בקצב הזה אני עוד אצטרך לצאת מהבית לפעמים.
Radiohead - Like Spinning Plates (הגרסה החיה מ-IMBW)
חלק מהזכויות שמורות