קוקוריקו תרנגול.
אתמול ב-2 בלילה נזכרתי שיש לי בצפר למחרת ושכחתי ללכת לישון. התחלתי להתבכיין באייסיקיו על כמה שאני לא רוצה לישון ורוצה להמשיך עם השילוב המנצח (winamp/freecell) וכמה שאני לא אספיק לישון עד הבצפר ושבכלל לא הספקתי להתקלח! רפוליקו (*כבוד*) הרגיע אותי ואף הציע להעיר אותי השכם בבוקר, ב-6:30, כך שאוכל להספיק הכל וגם להגיע בזמן לשיעור מתמטיקה.
כך קרה שב-6:30 התעוררתי מצלצולו המוכר של הסלולרי (טו-דו-טו-טו-טו-דו-דו-דווווווווו-טו-דו-דו-דו-דו-דווווווו וכו' וכו' וכו', המנגינה של סופרמן שדני כ"כ מתעב). שוחחתי קצרות עם איתי, שכפי שהתברר נשאר ער בשביל להעיר אותי... הוא שיכנע אותי לא לחזור לישון וכך "החלפנו משמרות" והוא הלך לישון בזמן שאני (עדיין שוכב במיטה) החלטתי שאני מתעורר.
בעוד אני עושה זאת במיטה, הסלולרי, שהנחתי על השולחן בחדר, מתחיל לצפצף בגלל השעון המעורר. קמתי במהירות לכבות אותו כדי לא להעיר אף אחד בבית. "שיט", אמרתי לעצמי, "עבדתי על עצמי". וכך מצאתי את עצמי ער ועומד על רגליי ב-6:32.
"טיק" שמעתי את השעון של החדר זז ל-6:33 ו - עכשיו גם הוא התחיל לצפצף. כל מערכת ההשכמה הזו תוכננה על-ידיי מראש אתמול בלילה בקפידה, אך בכל זאת הצלחתי לרמות את עצמי ורצתי אל השעון הגדול שהוא בכיוון של המקלחת.
"אם אני כבר כאן, ניקח מקלחת". אז התקלחתי יפה מאוד, התלבשתי ועליתי למטבח, לפני כולם! הבאתי את העיתון, שמתי מים לי ולאבא והכנתי קפה. ותוך כדי שילוב נס-קפה ועוגת שמרים, קראתי את הכותרות בזמן שאבא דפדף בעיתון. כך שאפילו הספקתי להתעדכן בענייני היום.
ועכשיו אני כאן, כותב לכם על מהלך הבוקר.
מה אגיד לכם חברים. בכלל לא ידעתי שהמחוג בשעון יכול להגיע עד לשעות כאלה, "6:30". חשבתי שזה רק בתאוריה.
שגיא ער מוקדם!! ויש לו עוד הרבה זמן עד שהוא ייצטרך לצאת לבית הספר (הוא כולו מאורגן כמו שצריך).
ד"ש לפליימסטר שהעביר איתי דקות אלו.
DJ Shadow - Soul Jets
עוד היום:
- 14:54 סממני גמילה. **הופס, התנתק האינטרנט** מאז אתמול בצהריים יש לי בעיות עם בזק...
חלק מהזכויות שמורות