הילארי.
יום חמישי בהחלטה די ספונטנית החלטתי לנסוע למפגש של קהילת באפי במסמ"צ. אני משתתף מאוד פאסיבי בפורום הזה, ומכיר אישית רק שלושה חבובים טובים שעבדתי איתם בגיימר: ליאור, דניס ועידן.
אבל החלטתי לנסוע כי אני גם ככה מרגיש די מנותק מהקהילה וזה עצוב לי, אבל בכל זאת מאוד אוהב את האנשים שם ואת הפועל שלהם, ואת הסדרה באופן כללי. אז ארזתי תיק קטנטן ולקחתי רכבת למפגש בבאר שבע.
- ללכת לים.
- סרטים שצריך לראות.
- ללכת להופעה.
- לפגוש אנשים.
- לקרוא ספר.
- לעבור טסט.
- להיות במקום.
- להכיר בן אדם חדש.
- לכתוב פוסט בסוף.
אבל הסתבר שלרכבת ישראל היו תוכניות אחרות בשבילי. כדי להגיע מאשדוד לבאר-שבע, שתי ערים דרומיות במרחק שעה אחת מהשניה, הסבירו לי ברכבת שאני צריך לקחת רכבת פרברית עד תל-אביב, ומשם עוד רכבת לבאר-שבע.
הידד ליעילות.
נסעתי לתל-אביב השלום, נפגשתי כמתוכנן עם ליאור ודניס בשערי התחנה ומיד שוב ירדנו לרציפים לכיוון דרום. ברכבת פגשנו את ברק עורך המסמ"צ וישבנו ארבעתנו ברכבת, מדסקסים טלויזיה קולנוע ושעונים.
הנסיעה היתה ארוכה ונטולת נוף, ולבסוף הגענו לתחנת ב"ש צפון הקטנה. פגשנו אנשים, נסענו לדירה של עידן #1 (או #2?) שבה נערך המפגש, וישבנו.
היה הכי כיף שבעולם בערב הזה. פגשתי אנשים נפלאים, דיברתי, צחקתי, צילמתי, זללתי וכו' וכו'.
ראינו: פרק של "פריים טיים" על הקהילה, פספוסים מ"באפי", קטעים של שרה ב-SNL, טריילרים לבאפי, צילומים של שתי הקרנות פעילות של פרק המחזמר (דבר שנורא ריגש אותי והביא אותי להחלטה שלהקרנה הבאה אני מוכרח ללכת), פרק של פיוצ'רמה, פרק של וויל וגרייס, פרק של פארקר לואיס, פרק של סקראבס, שני הפרקים הבאים של חברים, הפרק הבא של בנות גילמור, קליפ מוזר שברק צילם פעם "כי שיעמם לי", ועוד דברים נחמדים.
אכלנו: פיצות עם אננס (אני לא הספקתי), פיתות עם חומוס ונקניקים, עוגיות שוקולד של רייצ'ל (וואו) ושאר חטיפים.
בשלב מסוים גם, שני העידנים החליטו להוציא ממתחת לספה שני שטיחונים נורא מוזרים, שהם פרשו על הרצפה וחיברו לפלייסטישן, וכך במשך שעה וקצת, זוגות שונים נעמדו על השטיחים, התחילו משחק חדש, ורקדו לפי הקצב ולפי ההוראות של המשחק. זה נראה די עלוב/חמוד/משעשע, ויש לי גם צילומים נדירים משם, שאני עדיין שובר את הראש על איך להעלות אותם בלי שיתפסו לי חצי מהשרת.
היינו קצת יותר משלושים איש אם אינני טועה, ואנשים התחילו לזוז עם הזמן. אנחנו החלטנו שאם רכבת ישראל דוחה רכבות בחצי שעה בלי להניד עפעף, אז גם אנחנו יכולים לדחות את הרכבת שלנו הביתה ונשארנו עד האחרונים.
בשעות הבוקר המוקדמות נסענו בשתי נאגלות לנאפיס באר-שבע, שפתוח 24/7, לארוחת בוקר קלה. אני לא רציתי לאכול כי לא היה לי כסף, אז האנשים הנחמדים קנו לי טוסטים וסלט ושתיה. חי חי. במהלך הארוחה הזו שוחחנו על כמה מפחיד ומסוכן זה להיפגש עם אנשים מהאינטרנט, ובשלב זה קמתי ושאלתי בבהלה אם הם אנשים מהאינטרנט. הם הרגיעו לי והסבירו שהם רק חברים. במהלך הארוחה גם שרנו לנו בחמישה קולות שירים ישראליים, להנאתם/סבלם של האורחים האחרים. ועוד במהלך הארוחה, קיבלתי מסאז' נפלא מ-assafTV בכבודו ובעצמו, חה חה.
חזרנו הביתה, עייפים (סופרים את השעות שאנו ערים) אך עייפים.
אני נרדמתי רק אתמול בחצות, לאחר 39 שעות עירנות.
הפוסט הקודם, שאיכשהו זכה לשיא של תגובות, היה למעשה - סוד - תירוץ רק לפסקה האחרונה שלו, בו העליתי את ההצעה לנהל אורגיה עצבנית של מגיבי נוניק בתחילת השבוע הקרוב.
ובכן, אני נפעם להודיע לכם שבעקבות אופי התגובות שקיבלתי מאנשים, אני לא אארגן אף מפגש שכזה. פשוט כי הוצאתם לי כל חשק מהעניין. אם אתם מתעקשים, אתם מוזמנים לנדנד לי בעניין וכן נסדר משהו בקרוב. אבל זה צריך להיות ממש בקרוב.
אחותי קיבלה ליום הולדת הרביעי שלה, שיחול השבוע, תוכים. זוג תוכים, צבעוניים, לא מדברים, בכלוב. הרעיון של כלוב מציק לי, במיוחד כשזה בבית שלי.
בקרוב יעלה, מן הסתם, סט של התוכים הנפלאים ראש וברוש. אחותי חשבה על השמות.
היש דבר כה מיוחד כקולו המפליל של גביע מילקי כשמפרקים אותו משאר המיכלים?
אלכסנדר מאן העלה לבלוג שלו סיפור חביב עם שאלה בסוף, שבאמצעות התשובה של כל אחד אליה, ניתן להסיק על הערכים שחשובים לו... סתם מצאתי את זה מעניין.
Radiohead - Maquiloadora
חלק מהזכויות שמורות