אני כאן.
אז בסוף הלכתי על "רצח מאדום לשחור" במקום החדשה של אוז. ולא התחרטתי. אחת הסדרות שאני באמת הכי הכי אוהב.
אז אחרי ארוחת הבוקר המרנינה של היום, הסתובבתי קצת בבית, לבד, עם מוזיקה נחמדה ברקע, היה כיף. במיוחד אחרי כל-כך הרבה שעות שינה, שינה טובה, פעם ראשונה הרבה זמן. היה כיף. אחר כך ניגשתי לקרוא כמה דברים שהשארתי לעצמי להיום, והתחלתי לעבוד.
אה כן, יש לי עבודה חדשה, עד הגיוס ככה. בואו נגיד, שכמו פעם קודמת, גם הפעם אני לא הכי -גאה- בנושא, אז אני לא אספר לכם. חה! אוקיי. עכשיו.
- ללכת לים.
- סרטים שצריך לראות.
- ללכת להופעה.
- לפגוש אנשים.
- לקרוא ספר.
- לעבור טסט.
- להיות במקום.
- להכיר בן אדם חדש.
- לכתוב פוסט בסוף.
דני בא, ראינו השור הזועם, עוד סרט למחוק מרשימת הסרטים. היה ממש ממש לא רע, דה נירו שחקן דגול, לכך הגעתי היום, וגם למסקנה, שהוא יכול להיות לא-מכוער כשהוא רוצה.
אמש חזרתי סוף כל סוף לישון עם שמיכת פוך. התענוג. נרדמתי ישר, וגם כשהתעוררתי, הבוקר ב-11, לא הסכמתי לצאת מהמיטה אז נרדמתי לעוד שלוש שעות. אהההה כן.
אני חי, לכל מי ששאל. סתם לא הייתי במצב הרוח המתאים לעדכן פה, אבל התחשבתי בכם ולא רציתי שיהיה פה משעמם. אני דווקא די אהבתי את כל מה שכתבו פה האנשים, ואני מקווה שהתנהגתם אליהם יפה והוצאתם את הסכו"ם של האורחים.
אז אני מוחק מהרשימה עוד פריט היום, "להיות במקום". כזכור, רציתי עד הגיוס לתת ביקור במקום שרגליי מעולם לא דרכו בו. בלי תכנונים מראש, אתמול בא וסידר לי את זה.
אתמול היתה לי פגישת עסקים, בנוגע לעבודה ההיא, במסגרתה הייתי צריך להגיע לת"א כדי שיקחו אותי לפתח תקווה לארגן עניינים. אז החלטתי שלפני זה, אתן ביקור לאחת מקסימה, סיון שמה, שתבדר אותי לכמה זמן לפני שאני ניגש לביזנס. וככה לקחתי את קו 212 ליבנה, החור שבחורים, הצלחתי למצוא את התחנה שאני יורד בה והגעתי אליה. קצת פיצה חריפה, קצת פודלים קשוחים וקצת נובלמן - והלכנו בסוף לכיוון הבננג'ריס. מסתבר שלחברת הגלידה האהובה עליי יש בארץ מפעל, "רביעי-מסוגו", ביבנה מכל המקומות. ובמפעל הזה, יש חנות גלידה לא קטנה. אז הלכנו ואכלנו גלידה, ו, היה לי כיף. so there.
כשחזרתי ברגל מהתחנה המרכזית פה, פגשתי את ציורי, המורה (לשעבר!! חה חה חה חה!!!) למתמטיקה שלי. עושה ג'וגינג. כמה תמוה. שאלה אותי מה שלומי ומה אני עושה ואם אני שומר על קשר עם שאר הכיתה ואיפה כל אחד לומד ואיחלה לי בהצלחה בהמשך דרכי. תודה באמת.
מחר עובדים. יום חמישי גם. בבוקר ממשיכים לראות סרטים. בשישי נראה.
מי שתופס היום את ההופעה של רדיוהד ב-ארטה, שיגיד לי אם היה נחמד.
Leonard Cohen - Waiting for the Miracle
חלק מהזכויות שמורות