יום שלישי, 9 בדצמבר 2003

קשה לי להגיד את זה.

בחודש האחרון שיחקנו, אני ואתם, משחק מוזר של "מי מתגייס קודם", עם תוצאה ברורה. היתה לנו טבלה יפה בצד שמאל, עם דברים שרשמתי לי להספיק לעשות לפני שצבא הגנה לישראל מגייס אותי לשורותיו ואולי לא יהיו לי יותר הזדמנויות לעשות את כל אלה. היום, בתאריך המזעזע הזה של יום לפני הגיוס שלי, נמצא לנו את הזמן לסכם את הרשימה, לדבר קצת על צבא, ולהכריז על משהו קטן. אז בבקשה.

רשימת הדברים שלי לעשות:

ללכת לים - ובכן, כפי שסיפרתי, כששחר היתה כאן, היא לקחה אותי ל'חוף אורנים' באשדוד, טבלתי את האצבע במי הים, השפרצתי קצת עליה ועל אלקין, ויצאתי ידי חובה. זה פשוט היה מטורף מדי ללכת לים ולהכנס, בחודש חורפי זה. נו שוין.
לראות את כל הסרטים שצריך לראות - אני שמח לבשר כי סיימתי לצפות בכל הסרטים שרשמתי לי לראות, כלומר כל הסרטים שנמצאים ברשותי. לא כולל אלה שרשמתי לי להשיג (עוד אשיג, עוד אשיג), ומרתוני הבמאים השונים. ביקורות? אולי בעתיד.
ללכת להופעה - את הסעיף הזה נוציא על אותה הופעה של הבילויים. אכן נסענו לתל-אביב להופעה, ואכן נשארנו אחריה בספונטניוט להנות קצת מראפרים מתלהבים שהולכים מכות על הבמה. היה כיף.
לפגוש אנשים - בחודש האחרון פגשתי את: דני, אלקין, סיון, אחשלסאבי, ליאור, דניס, אנשימסמצ, רחלי, עדיקו, תומר, שחר, שוב שחר, נמרוד ברנע, ניצנוש, וכאלה שיעלבו ששכחתי אותם. זו היתה פחות או יותר הרשימה שלי, מינוס פלוס אחד או שניים. היה טוב. אתגעגע.
לקרוא ספר - דווקא בסעיף הפשוט-לכאורה הזה נכשלתי, ואין עליו קו. קיבלתי מאלקין ספר לקרוא לזמן הזה, אבל זה היה קצת מאוחר מדי, בשבוע האחרון, ולכן אעשה מהסעיף הזה משימה לחודשים הבאים ואנסה למצוא את הזמן לסיים את הספר הזה באוהלים הקרים של צה"ל.
לעבור טסט - ובכן, זו היתה המשימה שהגשימה את עצמה ממש שניה אחרי שכתבתי לי אותה. ובהפתעה. ניגשתי לטסט שני, על שיעור 40, נסעתי ממש טוב, התרגשתי יותר מבטסט הראשון, יצאתי מהרכב, אמרתי שאני לא עובר, קיבלתי טלפון שעברתי. אגב פרט מאכזב, בזמן שעבר מאז שעברתי טסט, נהגתי אולי חמש פעמים. יחי ההורים.
להיות במקום שמעולם לא הייתי בו - אפשר להחיל את הסעיף הזה על דברים רבים. הייתי ביבנה, במפעל של בן-אן-ג'ריס, הייתי בבאר-שבע, בבית של עידן דקל במפגש מסמ"צ, הייתי בבית של אחשלסאבי בפתח-תקווה, עשיתי יום שלם בכפר-סבא, שם יש להם קניון שאין לו קירות, ו, אממ, זהו אני חושב. היה סעיף נחמד.
להכיר בן אדם חדש - שאלתי את סיון אם היא רוצה להיות הבנאדם החדש שלי, והיא אמרה שכן, אז היא אכן הבן אדם החדש שהכרתי. אבל חוץ ממנה הכרתי גם עוד כלמיני אנשים בזמן הזה. חלק הכרתי לפני, חלק סתם פגשתי.
לכתוב פוסט בסוף - ובכן...

אוקיי, אז סגי מקיים הבטחות, לכל מי שיטען אחרת.

היום אני הולך לישון מוקדם. או מנסה לפחות. אם אני אצליח להרדם בכלל. אני צריך להתעורר מוקדם מחר. במכתב ההוא שקיבלתי לפני מלאן חודשים, מכתב שקוראים אותו "צו גיוס", רשום שאני צריך להיות, מחר, בשמונה בדיוק, בבית החייל בבאר-שבע (הו לא! רשמתי איפה אני אהיה מחר. קוראיי הדרומיים מוזמנים להגיע להיפרד ממני אישית.). עדיין קשה לי להאמין, אני עדיין בהכחשה. אני לא רוצה לחשוב בכלל על לוותר על כל זה ולקחת תיק ולנסוע לצבא. כדי, להיות חייל. אני?

אבל בשלב הזה, כבר אין מנוס מכל זה. צריך פשוט לעבור את זה, ולראות מה קורה בצד השני. להסתדר אז.
אוך.

אז שלום לך אינטרנט יקרה. היית לי חיים בהרבה שנים האחרונות. דרכך הכרתי את האנשים הכי טובים שפגשתי בחיי, הייתי בדברים הכי מהנים ומעניינים בחיי, למדתי מה לעשות ואיך להתנהג ואיך זה כשיש חברים אמיתיים, אה כן, מצאתי חברים אמיתיים, התאהבתי, התגעגעתי, רבתי, התחבקתי, התנשקתי, התרגשתי, התעודדתי, וכאלה. אני לא יודע מה אנטיחברתי שכמותי היה עושה בלי חברים בכחול-ואדום, רשימות אינוויזיבל והודעות אוואי. כן, היתה כאן קצת ציניות אבל היא הלכה לי לאיבוד.

אני צריך להיפרד מכל העולם הזה. זה קשה לי, ואין לי מושג איך. אבל. אני מקווה שתעזרו לי לעבור את זה.
שתפסיקו להספיד אותי, אני רק מתגייס. רק.

אני אמור להביא לכם את זה בהפתעה עכשיו: אני סוגר את האתר. כן, אמרתי את זה כבר מיליון פעמים בערך, אני יודע. אבל עכשיו זה מתוכנן. עכשיו זה לא סתם כי שוב מאסה עליי הכתיבה. עכשיו זה לפי התוכנית. האתר הזה מראש תוכנן לרוץ לתקופה הזו של עד הצבא. אפילו יום-הולדת לאתר לא נוכל לחגוג ביחד (לכל מי שמתעניין, זה אמור לחול בתחילת ינואר).
אני לא אוכל לעדכן יותר. אני לא אוכל לכתוב כל יום. זה לא יהיה שווה להחזיק את כל זה. אני סוגר. סוגר משמע מפסיק לעדכן כאן, אבל תהיה עדיין גישה להכל. סוגר משמע אולי תנחת עליי המוזה פעם ואפצח בכתיבה במקום אחר, אבל לא כאן, באתר הזה, בצורה הזו.

שיהיה לי בהצלחה. שיהיה לכם בהצלחה.
לכל מי שהכרתי דרך המקום הקטן הזה ואהבתי - תודה לכם. על הקריאה, על הנדנודים לעדכן, על השיחות באמצע הלילה, על האהבה. אני אתגעגע אליכם, אבל מקווה שעדיין תהיו פה כשאחזור.

רציתי לכתוב פוסט אחר לגמרי אבל לא יצא לי.
אני אעזוב עכשיו לפני שבעצמי אתחיל להתרגש מדי.
אני רק רוצה שוב לציין, שזה לא פוסט הספד, זו אפילו לא פרידה כי כולכם עדיין איתי. אלה שקראו בשקט ולא הגיבו ולא דיברו איתי, מוזמנים להתחיל לדבר. זה לא הספד פה, זו חגיגה. חגיגה פרטית, של עצמי ושלכם. זה אחד מכמה זכרונות אחרונים וטובים לפני שאני מתגייס. פאק איט, יום שישי אני כבר שוב בבית. יהיה בסדר.
בבקשה תגידו לי שיהיה בסדר.

אז, היו שלום ותודה על הדגים.
*קד קידה ויוצא*

ניצן, אני אוהב אותך.

גם אני החבר הכי טוב של שגיא גם אני נוגה

יום שלישי, 9 בדצמבר 2003, 07:49.

:: תגובות לכניסה

שפיצ מחק 08.12.2003 01:54

שגיא - אני בזאת מאשרת את פרסום פוסטך האחרון. היה מתאים שאני אכתחוב כאן איזו מילה שנונה, או סתם משהו יפה, אבל, אין לי כאלה כי אני כל כך וורודה. אז אני פשוט אשתוק, אך עם זאת אראה נוכחות, וכך לא אהרוס את הרגע.
אז, אמ, *משפט שנון*, *מילה טובה*, *הכל יהיה בסדר*, *אני יודעת*.
-end_

קשה לי להגיד את זה.

:: תגובות לכניסה

שפיצ מחק 08.12.2003 01:54

al-x מחק 08.12.2003 01:54

hallo מחק 08.12.2003 02:54

shimmy מחק 08.12.2003 03:31

Jirado מחק 08.12.2003 03:33

gh מחק 15.12.2003 09:04

borgol מחק 08.12.2003 04:12

רעות מחק 08.12.2003 07:34

אלקין מחק 08.12.2003 07:43

ג'ייסון פירס מחק 08.12.2003 08:19

דימה מחק 08.12.2003 08:45

נמרוד ברנע מחק 08.12.2003 13:26

תומריקו מחק 08.12.2003 16:54

מיצי מחק 08.12.2003 16:58

יובל אופיר מחק 09.12.2003 07:12

Mr. Freeze מחק 10.12.2003 00:52

bear it מחק 10.12.2003 22:51

ליטל מחק 10.01.2004 00:20

יאנה מחק 25.06.2005 21:51