כואבת לי הגב.
עוד מאתמול כזה, ואני לא יודע למה. גיליתי איך מטפלים בזה, פשוט שוכבים על המיטה, אבל אין זמן אין זמן אין זמן וצריך לעבוד לעבוד לעבוד כדי לא להתקע עם הכל יום לפני הגיוס ואז לא לעשות שום דבר מיוחד יום לפני הגיוס ובמקום לעבוד כמו חמור. בכלל מה מיוחד יכול להיות יום לפני הגיוס הרי אני לא רוצה לעשוט איזושהי מסיבת גיוס או משהו, כי הרי, ובכן, אף אחד לא יבוא. אבל. אבל. אבל. אבל מה?
לשחר יש מגפיים אדומוט.
אז היא רצתה שאני אכתוב על זה ובכלל שאני אכתוב פוסט. יש לה מגפיים אדומוט שהן כרית בפנים אבל בכל זאת נתפס לה העקב והיא מסרבת להיות החתול במגפיים. היא גם רוצה שירים על קרמבו. אז אם בא לכם כאילו, להגיב כאן עם שירים על קרמבו, בשביל התחרות שלה אצלה בבלוג, אז זה יהיה נחמד כזה מצידכם.
היא מוסרת גם ש"היא שונאת את דני הטיפש ורוצה לעשות לו בובת וודו".
- ללכת לים.
- סרטים שצריך לראות.
- ללכת להופעה.
- לפגוש אנשים.
- לקרוא ספר.
- לעבור טסט.
- להיות במקום.
- להכיר בן אדם חדש.
- לכתוב פוסט בסוף.
חוצמזה, אני-הולך-להיות-אליל-הבנות.
כך הגענו למסקנה, כלומר, למסקנה הזאת הגענו. וכולן יתחילו איתי באגרסיביוט ויאנסו אותי בשירותי היוניסקס של הבסיס הצבאי בו אני אשרט. אשרת. אשרט זה משהו אחר. למרות שבנקודה זו או אחרת אני בטח גם אשרט בצבא. ובואו נקווה בשבילי שזה יהיה כל מה שיקרה, שאני אשרט. מפייפרקאט של המסמכים שאני אפקסס בקריה, עדיף.
אז עכשיו, לפי התוכנית האדירה של שחר לעדכון-חדש-בנוניק-בלי-שיהיה-לי-רעיון, אני אמור לגרום לכם לקנא (לקנאות) (לקנות) (לקנה) (לקנתה) ומרוב קנאה לרוץ להתגייס גםםםםם, הצבא צריך אתכם, צעירים משוקצים, את כווווולכם, שתהיו מגן אנושי לשגיא!!! שרתו את המטה למען שגיא מעוז והתגייסו לצבא הגנה לישראל!
יאלללהההה, התגייסתם כבר? משתמטים מסריחים, תעלו פרופיל עכשיו.
זהו, עכשיו הכל בסדר.
הכל בסדר.
יאללה ביי.
נשמות שלי.
כפרה.
mum - the ballad of the broken string
חלק מהזכויות שמורות